שלב 5 מתוך 7

שלב 5: שבת בצהריים

השולחן מסודר שוב יפה. התאספו במטבח להכין סלט ובדקו את האוכל. הירגעו ודברו זה עם זה, ללא לחץ או סדר יום. התעדכנו מה קורה עם חברים ותיקים והתחברו לחדשים. אנחנו יודעים שנאכל יותר מדי ואיכשהו עדיין יש מקום לסעודה שלישית (עוד על כך בהמשך).

לפני שאתם אוכלים, אמרו קידוש (אם אתם והאורחים שלכם לא שמעתם את הברכה כבר בבית הכנסת), שטפו ידיים ואכלו לחם. ממש כמו בערב שישי, אנו אומרים המוציא, ואז בוצעים את החלות, טובלים במלח ומעבירים לכולם מסביב השולחן שיקבלו חתיכה.

נהוג שיהיו שתי חלות (שתי כיכרות לחם שלמות או שתי לחמניות חלה) על השולחן לכל ארוחה. זה מכונה בעברית "לחם משנה", כדי להזכיר לנו את המן הכפול (לחם מן השמים) שקיבלנו במדבר ביום שישי, שיקיים אותנו לאורך כל השבת.

קידוש ליום השבת: מקורות

עם ישראל קיבל את התורה בשבת בבוקר, כאשר אלוקים הכריז מהר סיני: "זכור את יום השבת לקדשו" מאותו רגע קידשנו את השבת עם קידוש. הקידוש של הבוקר ידוע בשם הקידוש הגדול או קידוש רבא, מכיוון שהוא מכבד את אותו קידוש ראשון, כשקיבלנו את התורה.

הדפס את הברכה והוראות נטילת ידיים, חלה וקידוש לשבת בבוקר, הכלולים במדריך מלווה השבת שלנו לליווי קל ומהנה.

יחד עם השיחות וההתחברות, תוכלו לשתף שוב מילות תורה להעשרת סעודת השבת. חכמינו מלמדים "ששלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה" זה כאילו "הם אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא". הארוחה הופכת להיות יותר מסתם אוכל. זה הופך להיות דרך לטעום את שיעורי התורה המתוקים.

יש ששרים שירי שבת כדי לשבח את אלוקים על מתנת השבת.

“בעל התניא מתאר את הלחן כעת הנפש, מייחס ומביע את כמיהתה של הנשמה לקרבה לאלוקים באופן שמילים לא יכולות. מוזיקה מאחדת אנשים. ניגון יהודי עם מילים יהודיות נשאר חרוט במוחנו ובלבנו לנצח. רבים מאתנו יכולים לזכור שירים שלמדנו כילדים, או שירים ששמענו כהורים, מורים או חברים. מוזיקה יוצרת אמצעי חיבור והבעה שאי אפשר להשתיקו.”
– אלכס קלייר

לאחר הארוחה אנו אומרים את ברכת המזון. הילדים כנראה ישחקו, ולכן אם הם רוצים להצטרף לשירה יחד, זה הזמן לקרוא להם לחזור לשולחן.

מה הרעש הגדול סביב הלחם?

אנחנו כל כך רגילים לראות לחם ארוז בשורות מסודרות על מדפי הסופרמרקט. לבן, חום, חיטה מלאה, לחם קל, אנחנו יכולים אפילו לקנות אותו פרוס. אבל מה צריך לעשות כדי לקבל את פרוסת הלחם היחידה משדות החיטה לצלחת?

אנו שותלים את הזרעים בדיוק במקום הנכון באדמה, בזמן הטוב ביותר בשנה. אנו משקים אותם בזהירות בכמות הנכונה של המים. גבעולי חיטה יפים עולים מהאדמה, עמוסים בדגנים בשלים. אנו קוצרים את החיטה וטוחנים אותה לאבק דק ליצירת קמח. אנו מערבבים את הקמח עם מים ליצירת בצק. אנו זקוקים גם לשמרים - הוא מוסיף גז לבצק ומתפיח אותו. ואז הוא נכנס לתנור למשך 30 דקות בערך. רק אז כידוע אנו מקבלים לחם.

זה תהליך מבריק. אבל מי חשב לראשונה לעשות זאת? זה כמעט התהליך ההפוך מזה של המן שנפל מהשמיים. מאות, אם לא אלפי גברים ונשים פעלו ליצור את נתח הלחם הזה - מהזרע לפרוסה.

ברכת המזון באה להזכיר לנו שלמרות שעבדנו קשה מאוד להכנת הלחם, עלינו להכיר בכך שהכל נובע מאלוקים. הוא נתן לנו את הזרעים, את הידע, את הכוח ואת ההזדמנות לעבור את כל התהליך. להכין, לאכול ולהיות ניזונים ממנו.

אם אין לכם עותק של מילות ברכת המזון בבית, הדפיסו מראש את הגרסה בעברית כפי שהיא כלולה במדריך מלווה השבת שלנו לליווי קל ומהנה.